הכשרות של זוגלובק – ממצאי תחקיר 2015
כל ממצאי התחקיר במשחטת זוגלובק מעידים על גרימת צער בעלי חיים רב ומיותר לעופות, בניגוד לציווי ההלכתי להימנע מכך. אולם בנוסף לכך מתעוררים גם מספר חשדות להפרת נהלים וכללים נוספים הקשורים ספציפית לשחיטה:
1. הפרה של נהלי הרבנות הראשית למשחטות: נהלי הרבנות הראשית לישראל למשחטות מחייבים את השוחט להניח בעצמו את התרנגול לאחר השחיטה במתקן שבו הוא מדמם ומת. בחלק מהמקרים תיעדנו בבירור את השוחטים מעבירים את התרנגולים הגוססים לעובדים אחרים, שמטיחים אותם לעבר המתקן, באופן שמסב להם ייסורים קשים.
2. חשד להפרה של כללי הכשרות: חלק מתרנגולי ההודו נשחטים זה לצד זה, במרחק אפסי על אותו שולחן. פוסקים רבים קובעים כי די בכך כדי לפסול את הבשר למאכל. “על עוף ובהמה אם ישחטו אחרת לפניה, תצטמק ראה שלה מחמת הפחד”, כותב יוסף חיים מבגדאד (“הבן איש חי”), וחורץ: “הרי זו טרפה”. כמו כן, תועדו שוחטים מחטטים בפצעי השחיטה באצבעותיהם לאחר החיתוך, דבר הגורם כאבי תופת לבעל החיים.
3. השוחטים מעלימים עין מהתעללות העובדים או משתפים איתה פעולה. כך למשל מתועד אחד העובדים מניף ומטלטל תרנגול מדמם, בעודו בהכרה, לאחר השחיטה, תוך כדי ריקוד משותף עם השוחט ועם עובדים נוספים.
עובדי המשחטה – ביניהם אחד השוחטים – מניפים תרנגול גוסס לאחר שחיטתו – ורוקדים
הכשרות של זוגלובק – ממצאי תחקיר 2013
- ynet, קובי נחשוני, “הרב הראשי: אפעל לשלילת הכשרות מזוגלובק“, 30.10.13
- כיכר השבת, “הרב הראשי לישראל: אפעל לשלילת הכשרות מזוגלובק“, 30.10.13
- כיכר השבת, אפי ליברמן, “הרב זריצקי: הרב לאו לא מבין, זו לא בעיה בכשרות“, 31.10.13
- ynet, קובי נחשוני, “הרב לאו הכריע: לא תישלל הכשרות מזוגלובק“, 31.10.13
- מעריב, ארי גלהר, “כך החליט הרב הראשי לאו להותיר על כנה את הכשרות של זוגלובק“, 5.11.13
איסור צער בעלי-חיים הוא איסור מדאורייתא (מהתורה). ב”שולחן ערוך” מודגש שאיסור צער בעלי-חיים מחייב אפילו להגיש סיוע לחיה סובלת שלא באשמתך – ואפילו שלא באשמת איש: “אסור מן התורה לצער כל בעל חי, ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של נכרי…”. למידע נוסף על צער בעלי חיים ביהדות
אך האם האיסור לצער בעלי חיים אכן נאכף בפועל במשחטות?
האם, למשל, זה כשר להפקיר בעלי-חיים שעות על גבי שעות בכלובים צפופים, לבעוט בהם ולהשליכם באוויר לגובה וממרחק, כפי שנעשה במשחטת זוגלובק? האם זה כשר לעשות שימוש שוטף ושגרתי במשחטה במכונות שגורמות לרבים מבעלי החיים פציעות עד ריטוש גופם? בכלובים בהם נלכדים ראשים, כנפיים ורגליים עד דימום ותלישה? כיצד ניתן בכלל לבדוק כשרות על הסרט הנע, כשתרנגולים נשחטים בקצב רצחני, בתנאי רעש וזוהמה קיצוניים, כשהשוחט מעשן תוך כדי עבודת השחיטה?
טרפות מ”חשש נפולה”
אופן הטיפול בעופות מעורר חשש כבד לפגיעות גופניות עד כדי הטרפת העופות. כל התרנגולים במשחטה מושלכים לסרט הנע מגובה רב, וחלקם נופלים מהכלובים אל רצפת המשחטה או נזרקים באוויר אל הסרט הנע. הדבר מעורר “חשש נפולה”, כמפורט בשולחן ערוך (יורה דעה, סי’ נח):
“נפולה אסורה, כיצד? בהמה שנפלה אם הייתה עומדת על רגליה כשנפלה, אם יש מכריסה עד המקום שנפלה עשרה טפחים, חוששין שמא נתרסקו אברי‘ה“, וכותב על זה הרמ“א: “ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף, ובעוף נמי דינא הכי“.
“נפולה” היא אם כן, נפילה מגובה של 10 טפחים. 10 טפחים הם פחות ממטר! (טפח אחד הוא 8 עד 9.6 ס”מ, לפי פוסקים שונים) עוף שנפל או הופל מגובה של מטר או יותר יש חשש, לפי ההלכה היהודית, שנגרמו לו שברים, והוא עלול להיות לא כשר למאכל. נשאלת השאלה כיצד, אם כן, ניתנת כשרות למפעל שחיטה שבו כל העופות מושלכים מגובה של מטר ויותר.
כשרות וצער בעלי חיים
בעקבות מאבקה של רות קוליאן, אקטיביסטית חרדית, לאחר שנחשפה ההתעללות במשחטת תנובה לפני כשנה, הצהיר הרב שלמה מחפוד (ראש מערכת הכשרות של בד”ץ “יורה דעה”) שיש לשלול את תעודת הכשרות ממפעלי מזון שמתעללים בבעלי חיים. גם הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, קבע שבשרם של בעלי-חיים שהתעללו בהם צריך להיות משווק כטריפה.
בעת ביצוע התחקיר היתה המשחטה נתונה לפיקוח כשרות של בד”צ הרב רובין; קודם לאפריל 2013 נהנתה המשחטה מהכשר בד”צ העדה החרדית. ההתעללות הקשה בבעלי-החיים, במקום שמצוי תחת פיקוח כשרות רבני, מעוררת חשש עמוק בדבר איכות מערך הכשרות. האם הצרכן הדתי יכול להיות בטוח שהעוף שרכש הוא כשר? ספק. אולם דבר אחד בטוח: תו הכשרות אינו מבטיח שייצור העוף לא היה בעבירה על מצוות צער בעלי-חיים.
